כיצד משמש המחזמר הישראלי רמזור תרבותי ופוליטי?
כיצד מעוצבת החברה הישראלית דרך מחזות הזמר?
מהו תפקידה של המוסיקה בעיצוב המסרים התרבותיים והלאומיים?
איזה זמרים מפורסמים הגיעו לאודישנים ומה הם כללו?
כיצד האמרגן גיורא גודיק התמודד עם חוצפה ויוהרה של האמנים?
קזבלן הוא אבן דרך בתרבות הישראלית
והוא חושף את הפער העדתי בארץ משנות החמישים.
למרות ששירי המחזמר נכתבו בשנת 1966
הם נשארו רעננים ומקוריים
ויש להם מקום של כבוד בזמר הישראלי (כל הכבוד, יש מקום, יפו ורוזה).
בין היתר נראה קטעים מתוך קזבלן, איי לייק מייק, בוסתן ספרדי וסאלח שבתי.
*. ההרצאה מבוססת על עבודת הדוקטורט שלי:
"לחיי העם הזה": מאפיינים ישראליים-לאומיים ביצירתו של דב (דובי) זלצר
בתחום האמנויות המציגות ובשיריו.
"אסנת,
החזרת אותנו לעבר,
לעליות השונות שהגיעו ארצה
ובליל השפות, בליל הטעמים ובליל האמונות נפגשו.
עידן תחילת מחזות הזמר בארץ על ההווי בארץ,
על תחילת התיאטרון במגוון העדות וההשפעות מהעולם.
השילוב של דובי זלצר ויהורם גאון הניב הצלחה מסחררת.
לצברית כמוני מעניין מאד, מעלה זיכרונות וידע מהעבר.
ההרצאה פתחה מבט על זוויות אחרות במחזמר.
מרתק.התמוגגתי והתרגשתי.
הרצאה מאלפת.
תודה תודה אסנת" (תמי יו"ר ארגון)
לקריאת כתבה על 50 שנה לסרט קזבלן:
"הסודות של קזבלן נחשפים N12 של ציון נאנוס"
אליה הייתי שותפה יש ללחוץ כאן
טיול מוסיקלי ייחודי בשיתוף עם מורת הדרך יפעת אביצדק-קלפה:
