"אבל המנגינה לעולם נשארת": על בחירת כלי הנגינה ללימוד ועל ההתמדה
משוכה ראשונה מאחורינו: החלטנו על חוג לנגינה.
באיזה כלי נגינה לבחור?
ואיך נעודד אנו, ההורים, לפשושים שלנו להתמיד?
טיפים ללימוד נגינה:
להורים:
בחירת כלי הנגינה צריכה להיות
בהתאם למימדיו הפיזיולוגיים של בנכם/בתכם
ובהתאם לרצונו/לרצונה.
למורה יש השפעה מכרעת על אהבתו של הילד את הכלי.
בחרו את מורה הנגינה בשיתוף עם ילדכם.
ודאו שיש להם "קליק" ושפה משותפת.
עזרו לבנכם/לבתכם לשמור על סדר יום קבוע
בו יוכלו לנגן, להתאמן ולהגיע לשיעורים באופן סדיר.
ברגעי המשבר עודדו את ילד/תכם להמשיך לנגן.
הזכירו לו/לה כמה הם אוהבים את המוסיקה,
כמה היא מרגיעה אותם ועודדו אותם להמשיך.
נסו לחשוף את בנכם/בתכם גם לכלי נגינה נוספים
תוך האזנה מודרכת למוסיקה.
סעו להאזין לקונצרט מוסבר לילדים
או לקונצרט שבו מנגנים ילדים בני גילם
(בררו את מועדי הקונצרטים במרכזי מוסיקה הקרובים למקום מגוריכם;
הכניסה לאירועים אלה חופשית בדרך כלל).
לילדים:
התמדה היא כלל ראשון בכללי המשחק.
כלי הנגינה יהיה החבר הכי טוב שלכם,
כל עוד תנגנו בו מדי יום.
אם תנטשו אותו הוא "לא ירצה לשחק איתכם".
נגנו מדי יום ב"מנות קטנות",
מספר פעמים ביום,
כשכל אימון יהיה קצר, מתומצת ומרוכז.
בזמן לחץ (תקופת מבחנים, עומס בשיעורי בית וכולי)
הקפידו להמשיך לנגן.
שיטת ה"מנות הקטנות"
תעזור לכם לשמור על כושר.
הנגינה בין מטלה למטלה שעליכם לעשות
תאוורר אתכם, בדיוק כמו הפסקה קצרה,
ותאפשר לכם לחזור בכוחות מחודשים להמשך המטלות.
זכרו תמיד
(גם אם "לא קלה היא, לא קלה דרכנו" או ש"הדרך ארוכה היא ורבה"):
מוסיקה באה מהלב וחודרת אליו.
כשעצובים, כשכועסים, כשמתוחים וגם כששמחים –
המוסיקה תעזור לכם לשפר את מצב הרוח.
קחו את כלי הנגינה ונגנו, ונגנו, ונגנו.
מקמו את כלי הנגינה ב"מקום של כבוד" בחדרכם
(זאת בהנחה שזהו כלי נייד).
הניחו אותו במקום קבוע,
מוגן מפני אחים קטנים, חיות מחמד וכיוצ"ב.
שימרו על כלי נגינה תקין.
הקפידו לכסות אותו.
אל תלכו עימו חשוף
כדי להימנע מקבלת מכות בו
או מכניסת לכלוכים לתוכו.
אל תניחו אותו בקרבת חום (תנור)
ואל תשאירו אותו לעולם במכונית
(בייחוד לא כלי נגינה מעץ ומפלסטיק, למשל חלילית וגיטרה).
הימנעו מנגינה בשעות המנוחה.
בהצלחה!
יש לך טיפים נוספים? כאן ניתן ליצור עימי קשר
