בשכונה מוסיקלית גרים שני נגני חליליות ורביעיית כלי קשת.
מה קורה כאשר יום אחד מגיע שכן חדש המנגן על הגוף?
ומה רבה המהומה כאשר שני הבנים –
נגן החליליות והמתופף על הגוף –
רוצים לזכות בחברותה של הילדה היחידה בשכונה…?
במי היא בוחרת? ולמה?
השכן החדש הוא ילד תמים שמדבר בחרוזים.
לעומתו, נגן החליליות נחשב לגזעי.
הניגודים ביניהם מתגלים באופיים ובנגינתם:
בעוד שנגן החליליות מנגן על כלי נגינה שצליליו בעלי גובה מוגדר,
האחר מתופף על גופו,
כשהמקצבים הם העיקר מבחינתו:
"כָּל הַמִּקְצָבִים / שֶׁמִּיָּד אַדְגִּים /
גַּם קְצָרִים גַּם אֲרֻכִּים תָּמִיד הֵם תּוֹאֲמִים /
מַקִּישִׁים כָּאן בִּמְדֻיָּק כִּי זֶהוּ לֹא מִשְׂחָק."
לשני הבנים (בעלי השם הזהה, אייל)
יש מטרה אחת,
והיא לזכות באהבתה של חברתם
על ידי הבלטת המומחיות שלהם.
למרות הקנאה והתחרות הגדולה ביניהם
מצליחה בסופו של דבר אסנת לפשר בין השניים
ולהובילם למסקנה ששיתוף פעולה בין חברים מוביל להצלחה:
"אֵיךְ אֲנִי גּוֹרֶמֶת לָהֶם לְהָבִין/
שֶׁמַּנְגִּינָה מֻרְכֶּבֶת מִצְּלִילִים וּמִמִּקְצָבִים?/
אֵיךְ אֲנִי גּוֹרֶמֶת לָהֶם לְהִתְחַבֵּר/
לְהָבִין שֶׁכָּל אֶחָד מַשְׁלִים אֶת הָאַחֵר?"
ובמוסיקה:
גובה ומקצב יחדיו מרכיבים מנגינה;
כל אחד משני המרכיבים קשור במשנהו.
"הַמַּנְגִּינוֹת הַיָּפוֹת שֶׁנִּגַּנְתִּי /
אִם אוֹדֶה בְּפֶה מָלֵא /
כּוֹלְלוֹת תָּמִיד מִקְצָב, בְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי /
וְאֶת זֶה רַק עַכְשָׁו אֲנִי מְגַלֶּה /
אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בַּחֲרוּזִים /
וְזֶה מַדְגִּישׁ שֶׁשִּׁתּוּף הַפְּעֻלָּה
הוּא שֵׁם הַמִּשְׂחָק עִם חֲבֵרִים."
הקונפליקטים והתחרותיות שבין המקצב למנגינה
מוצגים באמצעות יצירות מוסיקליות.
ניצוח, כתיבה, נגינה ומשחק: אסנת גולדפרב-ארזואן;
חליליות ומשחק: אמיר תירושי/ איל לרנר;
תיגוף (תיפוף על הגוף) ומשחק: אייל גלזנר;
רביעיית מיתרים: רביעיית ספיר.
הקונצרט בוצע לראשונה במסגרת סדרת "כל צלילי הקשת"
של התזמורת הקאמרית הישראלית באוקטובר 2007 .
לאור הצלחת המופע הוא ממשיך לרוץ במסגרת קאמרית ברחבי הארץ.
הוא מותאם לכל המשפחה ולילדים בגילאי 5-12.
לצפיה בפרומו על "טובים השנים" יש ללחוץ כאן
לצפיה בביקורות על "טובים השנים" יש ללחוץ כאן
