לצפיה בהרצאה שירים חתרניים בזמר העברי
בכנס ה- 12 "מי אני? שיר ישראלי!"
מטעם אוניברסיטת בר אילן.
תקציר:
החתרנות בזמר העברי מוציאה לאור עמדות חברתיות ופוליטיות.
השירים מתחילים במילים,
בעוד שהלחן נובע ומושפע מתוכם,
ובכך הוא מוסיף רובד משלו לחתרנות ולמהפכנות.
בהרצאה ינותחו ויושמעו חמישה שירים,
אבני דרך בשירה החתרנית של הזמר העברי:
1. בראשית (1956) / חיים חפר וסשה ארגוב
2. יחזקאל (1967) / חיים חפר ושמוליק קראוס
3. ואלס להגנת הצומח (1967)/ נעמי שמר
4. פראג (1969) / שלום חנוך
5. ערב מול הגלעד (1938, 1976)/ לאה גולדברג ומיקי גבריאלוב
ארבעת השירים הראשונים נכתבו בפער של 13 שנים.
שני הראשונים מציגים את הפן החתרני דרך מילים ונושאים הלקוחים מהתנ"כ,
שהינו המקור הטבעי של תחילת הזמר הישראלי.
שניהם נכתבו בידי חיים חפר ועוררו בשעתו סערה גדולה,
ואף השיר "יחזקאל" נאסר להשמעה.
ההלחנה של קראוס יוצאת מהמסגרת המקובלת
במוסיקה הפופולרית באותה התקופה.
סשה ארגוב הלחין את "בראשית" כליד אמנותי Through composed.
בהלחנת השיר הוא קישר בין המילים והלחן ומשרת אותם:
כך למשל החלק השני של השיר,
מעשי הבריאה פרי יצירתו של האדם עד האטום
מולחנים בצורה ציורית, המנפחת את מעשי הבריאה
עד ההתפוצצות האטום בתחושה של ניפוץ פטריית עשן אטומית.
ההרמוניה בשיר תורמת לחידוד המסר המילולי לכל אורכו,
לדוגמא הסיום המז'ורי הכורלי של השיר במילים
"וירא אלוהים כי טוב" אחרי המשפט "ולא ברא את האדם".
נעמי שמר כתבה את השיר החתרני נגד ההטרדה הנשית ללהקה מגוייסת,
להקת הנח"ל, "ואלס להגנת הצומח."
זהו השיר הראשון בתולדות הזמר העברי,
אשר קורא תגר נגד הטרדה נשית בכלל והטרדה נשית בצבא בפרט.
שמר בחרה בדרך הפוכה כדי לעורר את המסר שלה:
בטקסט נמצא המסר, אולם הלחן ממתיק את הגלולה המרה.
בהרצאה נצפה בחזרות של להקת הנח"ל, כשהיא רומזת על כוונתה.
השירים "יחזקאל" ו"ואלס להגנת הצומח"
נכתבו באותה שנה, 1967,
שנה חשובה בתולדות מדינת ישראל,
ואילו השיר "פראג" נכתב שנתיים לאחר מכן,
ונושאו – פלישת הכוחות הסובייטיים לצ'כוסלובקיה,
מתריס על ההילה הלאומית שאפפה את המדינה
אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים,
ניצחון שהמוסיקה, כמובן הושפעה ממנו.
השיר "פראג" זכה במקום השביעי בפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ו.
בניתוח השיר נבין מה היו הסיבות לכך
וארמוז כאן כי שלום חנוך ואריק אינשטיין
ניסו לצאת מהמסגרת של שירי הלהקות הצבאיות הפופולריות לתקופה
וליצור מוסיקה אזרחית, שאינה מגוייסת.
השיר "ערב מול הגלעד" הינו שיר המחאה הראשון בזמר הישראלי,
היוצא חוצץ נגד הלינה המשותפת בקיבוץ.
לאה גולדברג משתמשת בהסמלה ("ישוב טלה אל חיק האם")
ומיקי גבריאלוב
תומך באי-הנוחות שלה באמצעות מקצבי הסינקופה המתמשכים בפזמון.
ההרצאה שירים חתרניים בזמר העברי בכנס "מי אני? שיר ישראלי!"
שם המושב: "רק בישראל"
בהפקת המרכז לחקר השיר הישראלי, אוניברסיטת בר-אילן וגלי צה"ל.
צלם: משולם לוי, יו"ר הפאנל: ד"ר אוׁרי לשמן
מי אני שיר ישראלי תכניית הכנס ה 12 תשעה 2015 אוניברסיטת בר אילן
ההרצאה חתרנות בזמר הישראלי בכנס "מי אני? שיר ישראלי!" בהפקת המרכז לחקר השיר הישראלי, אוניברסיטת בר-אילן וגלי צה"ל.
צלם: משולם לוי, יו"ר הפנאל: ד"ר אוׁרי לשמן
