פזילה למוזיקה הרצינית

ה'פינק פלויד' היא להקת רוק מתקדם בריטית שנוסדה ב- 1965 1. בשנות השבעים הייתה מהלהקות הבולטות במוזיקת הרוק. לעומת האופטימיות והנאיביות שהיו מנת חלקם של נערי הפרחים, באו הפינק פלויד וגוללו לפני מאזיניהם את בעיותיה ומכאוביה של החברה המודרנית בטקסטים חושפניים ומאיימים ובמוזיקה ישירה ומיוחדת. הטקסטים והתכנים של יצירותיה משקפים נאמנה את הלכי הרוח של הנוער בשנות השבעים – לא עוד 'מוזיקה יפה' אלא מחאה בוטה.
האלבומים 'הצד האפל של הירח' (1973), 'הלוואי שהיית כאן' (1975) ו'החומה' (1979) הם טרילוגיה אוטוביוגרפית: הראשון עוסק בצד האפל של נפש האדם – בניכור, בבורות, בטירוף ובמוות. השני יצא לזכרו של סיד ברט, שהיה חבר בלהקה בראשית דרכה ופרש ממנה בשל מחלת נפש. השלישי הוא הפרויקט הגדול האחרון של הלהקה, כעין סיכום לתקליטיהם הקודמים. החומה היא החיץ שבין האדם לסביבתו, המלווה אותו מלידתו ועד מותו ויוצר ניכור, אלימות וטירוף.
השפעתם של הביטלס על הפינק פלויד ניכרת, ובמיוחד השפעת תקליטם 'סרג'נט פפר'. התקליטים נוצרו בעיקר באולפן, וטכנאי הקול השתתף השתתפות פעילה ביצירה. בשלושת התקליטים של הפינק פלויד מושמעים השירים בלא הפסקה ביניהם, ולעתים גם בלי תחושת הפרדה. סימון הרצועות הוא הסימן היחיד לסיום שיר ולתחילתו של אחר. בתקליט 'הלוואי והיית כאן' השיר 'זרח יהלום משוגע' היה אמור למלא צד אחד בתקליט אך הוא התרחב ליותר משלושים דקות, ולכן החליטה הלהקה לצמצמו ל25- דקות ולחלקו לשניים. החלק הראשון פותח את התקליט והשני מסיים אותו.
כך נוצר תקליט שיש בו קשר תמטי בן חלקיו – עקרון הלחנה של מוזיקה אמנותית. תפיסה דומה מאפיינת סימפוניות ופואמות סימפוניות מן המאה התשע עשרה, שמתבססות על רעיון מרכזי העובר כחוט השני בין פרקיו ומאחד את היצירה, למשל הסימפוניה החמישית של בטהובן והסימפוניה ברה של סזר פרנק.
גם 'הצד האפל של הירח' הוא תקליט בעל תפיסה כוללת. הרעשים המושמעים בו – דפיקות לב, תקתוק שעון, צלצולים, גיבוב משפטים ועוד – מעניקים לו מסגרת כללית (אפקטים כאלה אופייניים גם למוזיקה קונקרטית – זרם של המוזיקה ה'רצינית'). השיר 'אנחנו והם' מתוך התקליט מדגים את הפזילה של הפינק פלויד למוזיקה 'רצינית'. השיר כפול באורכו מהמקובל במוזיקה פופולרית – למעלה משש דקות. חומרי השיר מינימליסטיים: חזרות רבות, צמצום במספר האקורדים ושימוש מרובה באקורד אחד שכל אפשרויות הצירוף והפירוק שלו מנוצלות ניצול מרבי, ורסיטציה (דקלום שירתי), שהיא מטבעה מוגבלת במבחר צליליה. חומרים דומים שימשו מלחינים מינימליסטים 'רציניים' כגון פיליפ גלס וסטיב רייך. מאפיינים מוזיקליים אחרים משייכים את השיר למוזיקה הפופולרית: המבנה הסטרופי (בית ופזמון לסירוגין, עם קטעי ביניים כליים), השתנות הטמפו בין הבית לפזמון, ההרכב המבצע – קול, להקה, סקסופון, גיטרה וסינתיסייזר ועוד.
[1] 'רוק מתקדם' אין פירושו שהלהקה טובה מאחרות, אלא שסגנונה והטכניקה שלה מתקדמים משנהוג לצפות ממוזיקה פופולרית.

צרו עימי קשר לפרטים נוספים ולהזמנות:

050-5650983 | [email protected]

כל הזכויות שמורות לד”ר אסנת גולדפרב-ארזואן l עיצוב: מיטרה אריאלי l וורדפרס: חגית בגנו

דילוג לתוכן