דור 3

זכרונות מקפלים בחובם ריחות:
ריחות תבשילים, ריחות גוף, ריח הבית ואף ריח ספרים ישנים.
חלק מזכרונות ילדותי ומריחותיהם קשור לריחות הספרים והחוברות החדשים,
שזה עתה יצאו לאור.

בימים בהם צמד המילים "דור 3"
מעורר אסוציאציות למכשירים סלולריים,
אני חוזרת למושג המקורי
וכותבת על מורשת ההוצאה לאור של משפחתי,
משפחת גולדפרב, בה אני יכולה להיקרא "דור שלישי".

סבי, אליעזר גולדפרב ז"ל, הגיע ממשפחת אופים
אולם הוא, בדרכו היֲזמית, כפי שתשתקף במהלך חייו,
עסק בהוצאה לאור.
כבר בהיותו בן 21 (בשנת 1935) הוא הקים כריכיה בוורשה, פולין,
שמלחמת העולם השניה קטעה את עבודתו שם.
לעולם הדפוס הכניס אותו בן דודו,
יהודה אדסמן, אשר נספה במלחמת העולם השניה.

אליעזר גולדפרב

במלחמת העולם השניה סבי וסבתי (ציפורה ז"ל) היו נשואים,
והם ברחו לרוסיה על מנת לברוח מהנאצים ומעוזריהם.
בתום המלחמה, ב- 13.11.1945 נולד אבי, נתן גולדפרב (ז"ל) בעיר אוֹש (Ош) בקירגיסטאן.
בריחתם של משפחתי ארכה שנים,
ורק ב- 25.04.1949 בחג פסח תש"ט הם עלו ארצה.

חודשים ספורים אחרי עלייתם סבא חזר לעבוד בענף הדפוס.
בתחילה הוא נכנס כשותף בכריכיה ששכנה בתוך "בית דבר".
השותפות כללה ארבעה שותפים נוספים
(אריה, גרין, קליך ומשה),
ולכן הם בחרו בשם "הכורכים".
נתן אלתרמן, עורך "דבר", העריך מאוד את סבא
והעניק לו ספר מכתביו עם הקדשה אישית.
מיד בהתחלת השותפות אחד השותפים נתפס בגניבה
ע"י סבי, ולכן הגנב נאלץ לעזוב את השותפות.
לאחר מכן נוסף יוסי אוחנה.
מתחילת דרכה חברת "הכורכים" הייתה ידועה באספקת עבודות לאומיות חשובות:
בולי הדואר של המדינה, פתקי הבחירות;
ספרוני הכיס (מסדרת "הספריה לעם") של עם עובד והוצאת מזרחי
ובנוסף בתקופות שונות,
השבועונים "דבר לילדים", "דבר השבוע", "מחנה" ו"להיטון".
אחת העבודות החשובות של הכרכיה היתה
הדפסת "דו"ח ועדת אגרנט", לאחר מלחמת יום הכיפורים.
במשך כל תקופת הדפסת הדו"ח וכריכתו נסגרה הכריכיה.
אין יוצא ואין בה ממנה עד סוף הדפסת הדו"ח וכריכתו.
ההעתקים הראשונים של הדו"ח נמסרו אישית לחברי הוועדה על ידי סבי.

כילדה קטנה אני זוכרת את כריכיית הכורכים,
ששכנה ברח' שד. יהודית בתל אביב.
המשרד של סבא היה ממוקם כ- 4 מדרגות מעל הכריכייה,
והוא צפה עליה דרך חלון שקוף גדול.

סבי וסבתי היו בני דודים מדרגה ראשונה
(כך יצא שסבתא שלי, ציפורה,
לא שינתה את שם משפחתה מעולם,
כי היא נולדה גולדפרב ונישאה לגולדפרב).
שניהם הגיעו ממשפחת אופים
וסבתא ציפורה תיארה תמיד את הקונדיטוריה שהיתה בביתם.
לימים, במדינת ישראל,
ריחות תבשיליה נישאו ברחובות תל אביב וגבעתיים,
והיו אהובים על ידינו, בני המשפחה, שכניה ותושבי השכונה.
ניתן לאמר, בהשאלה, כי סבא "אפה" ספרים.
(הספרים שנכרכו אצלו,
"נאפו" עד יציאתם מהתנור והפצתם לחנויות).

כשאבי, נתן גולדפרב ז"ל, סיים את חוק לימודיו,
הוא שירת בצבא בשירות סדיר ובקבע כמכונאי רכב בחיל האוויר.
לאחר כארבע שנים הוא החליט להיות "דור ממשיך"
והתחיל את עבודתו ככורך ספרים,
באופן טבעי, כשוליה אצל אביו.
סבא לימד אותו הן את רזי המקצוע
והן את רזי הניהול העסקי.
בהמשך אבא עבד ב"מסדה"
ובשנת 1973 הוא פתח את "כריכיית א"א",
כשמשמעות השם היתה כפולה: הן איכות ואמינות
והן ראשי התיבות של שני ילדיו הראשונים: אסנת ואלי.
הכריכייה שכנה ברח' תושיה ביפו.
כשהעסק התרחב,
אבא עבר לכרכיה גדולה יותר
ברח' ריב"ל 12
(עד שנת 2009 שלט החנייה השמורה לכירכיית א"א היה על הקיר).
אבא רכש ציוד רב לכריכייה,
כשגולת הכותרת היתה מכונת איסוף ושידוך בצבע ירוק,
בה נכרכו חוברות התשבצים של אפריים לידור.

זכרונות הילדות שלי של "הליכה לעבודה של אבא"
מהולים ברֵיחות הספרים החדשים,
שזה עתה יצאו מהכריכה,
ובייחוד זכרונות של התפלשות
בגבעת פסי שאריות חוברות התשבצים,
שנערמה משמאל למכונה.

כשכתבתי את ספר הילדים
"אליעד לומד אותיות בגן החיות",
ברור וטבעי היה,
שאוציא לאור את הספר בהוצאה פרטית
ובעזרתו של אבי,
וכך אכן היה.
התהליך היה מרתק.
מאד רציתי להוציא אותו לאור ביום הולדתי,
וכך ביקשתי מאבי.
ידעתי שאני יכולה לסמוך עליו,
אבל הוא, כדרכו, לא הבטיח.

אוסנת גולדפרב ארזואן

ערב לפני יום הולדתי הגעתי להורי לביקור קצר.
אבא הגיע.
פתח את הדלת והקריא "אליעד הוא ילד חייכן, חכם ערני וסקרן."
ידעתי שהמשימה הושלמה בדיוק בתאריך הנקוב.
העותק הראשון ניתן כמובן לִבני, אליעד,
והשני, להורַי.
ההקדשה הראשונה שכתבתי
לעותק הראשון שנמכר היתה בתאריך יום הולדתי.

בעקבות הספר אני עורכת מפגשי סופרת מוצלחים ורב-תחומיים,
בהם אני מספרת את הסיפור,
מתארת את שלבי ההוצאה לאור של ספר ואף מנגנת בחליליות.

בעקבות כתיבת הסיפור
התחלתי לעסוק בכתיבת מחזות מוסיקליים.
למדתי מחזאות ואף זכיתי במלגה מטעם מפעל הפיס,
בזכותה למדתי מחזאות אצל גורן אגמון, חגית רכבי וצביה הוברמן.
למדתי אף כתיבה יוצרת אצל נאוה מקמל עתיר, ששדרגה מאד את כישורי.

בהמשך הוצאתי שתי חוברות נגינה בהוצאה פרטית
(תגלית החלילית – סופרן א' ותגלית החלילית – אלט א'),
ועוד היד נטויה…

בדצמבר 2011 יצא לאור (אחרי אפיה ממושכת בחום נמוך)
ספר הילדים "המסע של בל" / אילנית מאיר.
אני הייתי העורכת הספרותית ונתתי לה יעוץ בהוצאה לאור.
בכך הפכתי, למעשה, ל"דור שלישי" של מוציאים לאור.

צרו עימי קשר לפרטים נוספים ולהזמנות:

050-5650983 | [email protected]

כל הזכויות שמורות לד”ר אסנת גולדפרב-ארזואן l עיצוב: מיטרה אריאלי l וורדפרס: חגית בגנו

דילוג לתוכן