יָפוֹת עֵינֶיהָ: מֵהַטָּבֶרְנָה לַבָּמָה בְּמוּסִיקָה יִשְׂרְאֵלִית-יְוָנִית הַחוֹדֶרֶת לַנְּשָׁמָה
כשנחצ'ה הלחין את "ריח תפוח אודם שני" ("שובי ציפורת"), הוא הסביר ליורם טהרלב שהמוסיקה הולחנה בשבע שמיניות, משקל ים תיכוני נפוץ. טהרלב לא כל כך הבין במה דברים אמורים, אבל כתב מילים. צמד הפרברים אהבו מאד לשיר אותו, כי הקהל לא הצליח למחוא כפים. מאז עברו הרבה מים בים התיכון, למדנו למחוא כפים במשקלים יווניים […]
קוֹנְצֶרְטִינָה וְגִיטָרָה: לְחָנָיו שֶׁל סָשָׁה אַרְגּוֹב – חגיגות 110 שנים להולדתו
מה עשה סשה ארגוב כשהוזמן לנגן בקיבוץ, וכשהגיע לחזרה התברר לו שאין פסנתר? הפתרון היצירתי שלו מעיד על אישיותו המקורית. בהרצאה נקשיב ללחניו של אחד מגדולי המלחינים בזמר העברי שנכתבו לצ'יזבטרון, לתרנגולים, ללהקת בצל ירוק וללהקות הצבאיות. נדבר על היחס ההדוק בין הטקסט והלחן, על שיתוף הפעולה שלו עם נעמי פולני, ננסה לפצח את המורכבות שבשיריו […]
הַמַּנְגִּינָה הִיא שֶׁקּוֹבַעַת?
"איך שיר נולד?" ו"מה עושות האיילות בלילות" הן שאלות שבזכותן עצרנו וחשבנו על תשובה כלשהי. האם עצרת פעם לשאול את שאלת ההמשך: מה היה קודם: המילים או המנגינה? בתהליך הטבעי של מוסיקה פופולרית המילים היו ראשונות. מעטים היוצרים שהמילים והלחן נולדו זו עם זה (למשל אצל נעמי שמר). התאמת מילים ללחן היא תהליך על פי […]
