אני זוכרת את היום בו הורַי נתנו לי את זכות הבחירה בין חוג בלט (בו רקדתי שנתיים ואהבתי אותו) לחוג חלילית (חוג חדש). כשהיינו ילדים,

תלמידה: "אני מצטערת, אבל כמעט שלא התאמנתי מהשיעור הקודם." מורה: "מה קרה?" תלמידה: "היה לי עומס גדול בשיעורי בית ובמבחנים, ולכן לא התפניתי להתאמן." דו

על בחירת כלי הנגינה ללימוד ועל ההתמדה משוכה ראשונה מאחורינו: החלטנו על חוג לנגינה. באיזה כלי נגינה לבחור? ואיך נעודד אנו, ההורים, לפשושים שלנו להתמיד?

"אבל המנגינה לעולם נשארת": על בחירת כלי הנגינה ללימוד ועל ההתמדה משוכה ראשונה מאחורינו: החלטנו על חוג לנגינה. באיזה כלי נגינה לבחור? ואיך נעודד אנו,